חבל הבסקים הוא אחד האיזורים היפים בכל ספרד. לא הרבה כובשים ופולשים בהסטוריה של ספרד העזו להגיע לחבל הבסקים. אפילו הכיבוש המוסלמי נעצר לפני והעדיף לא להסתבך בהרים וביערות של האיזור. כך קרה שהשבטים המקומיים נשארו נאמנים לעצמם, למסורות הייחודיות ולשפה העתיקה. בטיול קצר שערכנו לחבל הבסקים ביקרנו בערים הגדולות, בעיירות החוף ובכפרים הקטנים.

תחילת הטיול היתה כמובן בסן סבסטיאן (דונוסטיה בשפה המקומית). לקחנו דירה ברובע אמארה היפה (Amara). אני מאד ממליץ על האיזור במידה ולא חשוב לכם לישון במרכז העניינים. זה רובע שקט ונעים, לא כל כך תיירותי, מה שמאפשר גם ישיבה רגילה בבית קפה רגיל. את היום הראשון בילינו במרכז העיר, בחופים ובעיר העתיקה. האמת שזה הרגיש לי כמו חו"ל ולא כמו ספרד. הכל היה כל כך נקי ומסודר, ערוגות פרחים בכל מקום.

את העצירה הראשונה עשינו בשוק לה ברצ'ה המפורסם (La Bretxa). דוכני הגבינות והזיתים בשוק פשוט מעולים, מומלץ לשמוע לעצת המוכרים, הם יודעים על מה להמליץ. עלינו עם הגבינה, הבגט הזיתים והסידרה (איך לא) לראש הגבעה של Urgull משם ניתן להשקיף על העיר, ההרים והים. יש בר קטן וחמוד למעלה.

את אחר הצהריים בילינו ברובע גרוס (Gros) שלדעתי הוא הרובע היותר כייפי של עיר. הרובע נמצא צמוד לחוף הגולשים זוריאולה, לשם מגיעים גולשים מכל העולם. משהו מהאווירה הזאת הגיע לתוך השכונה ויש ערבוב של אוכל טוב, חנויות עיצוב מיוחדות ואנשים נעימים. מהפארק של סאגס (Sagües) תוכלו לתצפת על הגולשים ולתת ציונים. בערב עשינו קצת בר-הופינג ברובע וגם בברים הכי מקומיים עם קרמיקה לבנה על הקירות האוכל היה מעולה.

המלצות: שוק ברצ'ה - לחם תירס מקומי, גבינה באסקית בשם Idiazabal (הגירסה המעושנת אפילו יותר טובה מהרגילה).

בר דסי (Desy) בעיר העתיקה. בירות מהחבית טובות מאד ופינצ'וס מעולים.

בר רוברטו ברובע גרוס. מקום מצויין לורמוט. פינצו'ס של סרדינים וטונה אדומה מעולים. מלא במקומיים.

בר איפוץ' (Ipotx) גם כן ברובע גרוס. הכי עממי במדרג. פינצו'ס בסיסיים אבל מעולים!!

אי אפשר בלי המלצה על עוגת הגבינה הבאסקית. יש הרבה ויכוחים על השם שהיא קיבלה - אבל בשורה התחתונה קוראים לה עוגת גבינה באסקית מכיוון שבמתכון משתמשים ובכן, בגבינת אידיאזבאל הבאסקית... המקום הכי מוכר הוא La Viña. הם מוכרי עוגות שלמות או רק פרוסות לפי משקל. טעם ייחודי שאין בשום מקום אחר.

המלצת חניה

בסן סבסטיאן וברוב הערים והכפרים המתויירים לא ניתן לחנות בתוך העיר. בד"כ יש חניונים בתשלום שעולים כ-25 יורו ליום. אנחנו חנינו בחניה של איצטדיון Anoeta של ריאל סוסידאד, 5 דקות הליכה מהדירה. יש גם אוטובוסים ישירים למרכז העיר. החניה בחינם ובטוחה לחלוטין.

עיירות החוף של גיפוסקואה

קו החוף של גיפוסקואה (המחוז של סן סבסטיאן) מאד מפורסם בזכות כפרי הדייגים לאורכו. עכשיו, כשאומרים כפרי דייגים בדרך כלל עולה תמונה לראש של כפר קטן עם בתי אבן, חבלי כביסה וסירות לבנות, כמו בסרט יווני משנות ה-50. המציאות רחוקה מאד מזה. כפרי הדייגים של היום, בעיקר באיזור המדובר מאד מתויירים ומאד מעודכנים, כמו שילוב של עיירת נופש עם איזור יותר עתיק ואותנטי במרכז הכפר. אלה עדיין כפרים מאד יפים עם אווירה מיוחדת, אבל המסעדות עם כוכבי המישלן והמוזיאון של בלנסיאגה עשו את שלהם. אנחנו ביקרנו בשלושה כפרים לאורך החוף - גטריה (Getaria), זומאיה (Zumaia) ודבה (Deba).

גטריה היתה ידועה בעבר ככפר דייגים שהתמחה בדייג לוויתנים, לא פחות (מה שאפילו מופיע במגן של הכפר). היום תודה לאל במקום לוויתנים יש רק מסעדות של דגים ופירות ים ליד הנמל והרבה מאד אנשים עם טעם טוב. אנחנו הגענו לשם לבקר במוזיאון של בלנסיאגה, מעצב האופנה יליד הכפר. היה די מפתיע לראות שזה המקום שממנו הגיע בלנסיאגה שאפילו אני שמעתי עליו. אני אישית לא מבין באופנה, אבל אשתי היא מהתחום לשעבר, והיה מעניין להסתכל על הבגדים בהקשר חברתי ופוליטי וללמוד על ההשפעה של המסורת הבאסקית על העיצוב. מודה שהחכמתי. ממליץ על ביקור אם יש הסברים מתאימים או לאנשים שאופנה זה בדמם.

מגטריה המשכנו לזומאיה הסמוכה, התגלית המרגשת של כל האיזור. זומאיה מוזכרת לראשונה במאה ה-13 (אך משערים שהיא היתה קיימת עוד לפני), וכבר אז התושבים עסקו בעיקר בדייג. העיירה קטנה יחסית, כ-10,000 תושבים, עם כמה מסעדות ובתי קפה נחמדים. במרכז הקטן אפשר לראות מבני אבן מאד מרשימים, ארמונות של ממש ששימשו את תושבי המקום, אבל מה שמייחד אותה הוא הפארק הגיאולוגי שנמצא בין זומאיה לדבה. במבט ראשון הצבעים הירוקים של היערות ואיזורי המרעה תופסים את כל תשומת הלב, אבל העניין האמיתי במקום הוא הגיאולוגיה. תופעה מיוחדת לאיזור הנקראת "פליש" חושפת כמה מהפרקים המרשימים ביותר בתולדות כדור הארץ. 13 קילומטרים של מצוקים הופכים ליצירה משוגעת של שכבות סלע שמגלה יותר מ- 60 מיליון שנים של הסטוריה - סלעים שחורים שנוצרו בעקבות פגיעת אסטרואיד ושרידים ומאובנים מתקופת ההכחדה הגדולה של הדינוזאורים. יש כמה מסלולי הליכה באיזור הכפר והפארק עם נקודות תצפית מאד יפות. אפשר וכדאי לרדת לחופים ולהתרחק קצת - מגלים נופים עוצרי נשימה ואפילו אפשר לשמוע את טיקטוקי הסרטנים הקטנים. אנחנו התחלנו ללכת במסלול הארוך עד לדבה (שהוא חלק מ-Camino de Santiago), אבל אחרי שעה הבנו שזה בעצם 4 שעות לכל כיוון ולא 4 שעות הלוך חזור אז הסתובבנו בחזרה ולקחנו את האוטו.

דבה - השם של הכפר הצחיק את אשתי שניסתה להסביר לי מה הכוונה בעברית. אין לנו הגדרה מקבילה בספרדית. הכפר הכי קטן והכי צנוע מבין השלושה, אולי בגלל המרחק היחסי מסן סבסטיאן, אולי בגלל שעד שמגיעים אליו רואים כבר די הרבה. יש נמל מאד קטן, בתים מסורתיים מאד יפים וכמה ברים מקומיים עם פינצ'וס טעימים ישר מהים. סיום רגוע ליום די עמוס. מאד מומלץ למי שמגיע לסן סבסטיאן לא לוותר על טיול לאורך החוף, ובעיקר לא לוותר על הביקור בפארק הגיאולוגי. ואם לא הצלחתי לשכנע אז יש גם את העונה השביעית של משחקי הכס שלא מפספסים אף מקום יפה בספרד, וצילמו גם בחופים של זומאיה כמה מהפרקים.

המלצות בזומאיה:

פינצ'וס Idoia בר פינצ'וס מאד מוכר ומאד טוב.

מאפיית Agurtzane שקצת קסם צרפתי דבק בה

ואיך אפשר בלי המלצת חנייה - לא פשוט לחנות בכפרים לאורך החוף ובהמון איזורים יש הגבלה לשעות חנייה. אם אתם מתכוונים לבלות שם חצי יום כמונו אפשר לחנות ללא עלות באיזור בתי המלאכה על הכביש המקשר בין זומאיה לגטריה (5-6 דקות הליכה למרכז הכפר).